אלבום אולפן מאת לאונרד כהן | ||||||
יצא לאור | 22 בספטמבר 2014 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
סוגה | פופ, פולק, בלוז | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 35.56 | |||||
חברת תקליטים | קולומביה רקורדס | |||||
הפקה | פטריק לאונרד | |||||
| ||||||
Popular Problems הוא אלבום האולפן ה-13 של הזמר הקנדי לאונרד כהן. האלבום יצא ב-22 בספטמבר 2014. רוב שירי האלבום הם חדשים, מלבד מספר שירים, שכבר בוצעו בעבר.
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציונים משוקללים | |
מקור | ציון |
Metacritic | 86/100[1] |
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | [2] |
Cuepoint | B+[3] |
Exclaim! | [4] |
Pitchfork Media | [5] |
The Telegraph | [6] |
nrg, רז ישראלי | [7] |
יוסמיוסיק | [8] |
מאז צאתו זכה האלבום לביקורות חיוביות. אתר Metacritic, המאגד ביקורות שונות, נתן לאלבום ציון 86 מתוך 100 משקלול של 26 ביקורות.[1] תום ג'ורק מאתר AllMusic כתב כי בגיל שמונים, כהן מראה שעוד יש לו מה להציע, וטען שזהו אלבומו הטוב ביותר מאז "The Future" שאותו הוציא ב-1992.[9] הניו יורק טיימס כתב סקירה חיובית אך מתונה. כהן מכונה בה "אחד כותבי האפוריזם הטובים ביותר". באותה סקירה טענו המבקרים ג'ון פרלס, נייט צ'ינן וג'ון קרמניקה (Jon Pareles, Nate Chinen & Jon Caramanica), כי השיר "Did I Ever Love You" הוא פיספוס וטעות גדולה, בשל קולות הרקע הקופצניים שליוו את כהן.[10] ניק מקורמיק מאתר הטלגרף כינה את האלבום "יצירת מופת".[11]
גם בעיתונות הישראלית זכה האלבום לביקורות טובות. רז ישראלי מאתר nrg כתב בביקורתו כי "לאונרד כהן חותם קריירה עילאית באלבום מופת. האלבום החדש של לאונרד כהן לא צפוי כשם שהוא עצוב, מרתק ומפתיע כפי שהגיח לעולם, בסמוך ליום הולדתו ה-80. ההשלמה של המשורר הדגול עם המוות מקבלת פנים של אלבום פרידה מופתי של אמן שלא היה ולא יהיה כמוהו לעולם".[12] מני אבירם מאתר "וואלה" ציין כי האלבום "מרגש עד דמעות".[13] באתר "יוסמיוסיק" קיבל האלבום ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה, וצוין כי "יש בו [=באלבום] זרימה מופלאה של יוצר שממזג תבונה ותחושה".[14]
האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הקנדי, ומכר 20,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[15] בשבוע השני ירד למקום השני, לאחר אלבומו של בריאן אדמס Tracks of My Years, ומכר 10,500 עותקים.[16] נכון לינואר 2015, נמכרו 68,000 עותקים של האלבום בקנדה.[17]
בארצות הברית הגיע האלבום למקום ה-15 במצעד בילבורד 200, למקום הראשון במצעד הפולק ולמקום הרביעי במצעד אלבומי הרוק, ומכר 20,000 עותקים. נכון למאי 2015, האלבום מכר 67,000 עותקים בארצות הברית.[18]
מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | Slow |
3.25 |
2. | Almost Like the Blues |
3.28 |
3. | Samson in New Orleans |
4.39 |
4. | A Street(יחד עם אנג'אני) |
3.32 |
5. | Did I Ever Love You |
4.10 |
6. | My Oh My |
3.36 |
7. | Nevermind |
4.39 |
8. | Born in Chains |
4.55 |
9. | You Got Me Singing |
3.31 |
משך כולל: |
35.56 |
((cite web))
: (עזרה)
לאונרד כהן | ||
---|---|---|
אלבומי אולפן | Songs of Leonard Cohen • Songs from a Room • Songs of Love and Hate • New Skin for the Old Ceremony • Death of a Ladies' Man • Recent Songs • Various Positions • I'm Your Man • The Future • Ten New Songs • Dear Heather • Old Ideas • Popular Problems • You Want It Darker • Thanks for the Dance | |
אלבומי הופעה | Live Songs • Cohen Live • Field Commander Cohen: Tour of 1979 • Live In London • Live at the Isle of Wight 1970 • Songs from the Road • Live in Dublin • Can't Forget: A Souvenir of the Grand Tour | |
שירים בולטים | "Hallelujah" • "Who by Fire" • "Chelsea Hotel #2" • "Bird on the Wire" • "Everybody Knows" • "Suzanne" • "Dance Me to the End of Love" • "First We Take Manhattan" • "I'm Your Man" • "Famous Blue Raincoat" • "You Want It Darker" • "Lover Lover Lover" | |
ספרים | המשחק האהוב • מפסידנים יפים |
פרס ג'ונו לאלבום השנה | |
---|---|
|