BTR-60

מידע כללי
סוג	נגמ"ש
מדינה מייצרת	ברית המועצות ברית המועצות
יצרן	גא"ז, Kurgan Wheel Tractor Plant
משתמשים עיקריים	הצבא הלאומי האפגני
שנת ייצור	1955
תקופת השימוש	13 בדצמבר 1959 – הווה (64 שנים)
דגם קודם	BTR-152 / BTR-50
דגם עוקב	BTR-70
מערכה מרכזית	מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת אפגניסטן, מלחמת צ'צ'ניה.
יחידות שיוצרו	25,000
מידע טכני
אורך	7.56 מ'[1]
רוחב	2.82 מ'
גובה	2.31 מ'
משקל	10.3 טון
מהירות	80 קמ"ש (כביש) ~10 קמ"ש (מים)
טווח פעולה	500 ק"מ
מנוע	שני מנועי בנזין, 90 כ"ס כל אחד
שריון	5-9 מ"מ פלדה
צוות	3 + 6 לוחמים[2]
מערכות נשק
חימוש עיקרי	מקלע כבד 14.5 מ"מ KPV
חימוש משני	מקלע 7.62 מ"מ PKT

ה-BTR-60 (מרוסית: БТР-60 קיצור של: Бронетранспортер המתורגם נושא גייסות משוריין) הוא נגמ"ש בעל 8 גלגלים, המשמש להובלה ולחימה של חיילים בשדה הקרב.

הכלי פותח במהלך סוף שנות ה-50 כהמשך לסדרת ה-BTR לאחר ה-BTR-50. ה-BTR-60 היה הראשון בסדרה להתבסס על 8 גלגלים והוא שודרג ופותח כפלטפורמה לעשרות גרסאות למטרות שונות. הוא עדיין נמצא בשירות במספר מדינות.

פיתוח הכלי החל הן מתוך גיבוש תורת לחימה שכללה הפיכת כוחות החי"ר לממוכנות, והן משום החסרונות בכלים הקודמים, חסרונות כגון גודל כלי קטן, ומיגון נמוך ללוחמים.

ה-BTR-60 פותח על ידי חברת גא"ז בשנת 1955. הכלי פותח עם הנעת 8 גלגלים לעומת ה-BTR-152 בעל 6 גלגלים, ה-BTR-40 בעל 4 גלגלים, וה-BTR-50 הזחלי. השימוש ב-8 גלגלים, יחד עם יכולות אמפיביות (בדגמים מאוחרים יותר) הוכיח את עצמו והתאים ליעוד הכלי של ניוד מהיר ללוחמים בשדה הקרב.

אף על פי שדגמים חדשים ומתקדמים יותר פותחו במרוצת השנים, דגמים המתבססים על ה-BTR-60, דגם נגמ"ש זה נמצא עד היום בשירות מספר מדינות ביניהן סוריה, רוסיה ועוד.

הכלי מחולק לשלושה תאים, תא צוות, תא לוחמים ותא המנוע. צוות הכלי כלל שני מושבים קדמיים בהם ישב נהג ולצידו מפקד הכלי, מרגע שהופיעו דגמים בעלי צריח, הוסף חבר צוות שלישי שהפעיל את המקלעים בצריח שהיו בצורה הכי נפוצה שלהם: מקלע כבד 14.5 מ"מ מסוג KPVT ומקלע מקביל עליו 7.62 מ"מ מסוג PKT. בדגמים שקדמו להופעת הצריח, הייתה עמדת מקלען פתוחה, בדרך כלל בעלת מקלע 12.7 מ"מ מסוג DShK ולעיתים אף מקלע אחד או שנים נוספים לאורך הכלי^[3].

תא הלוחמים כלל תחילה מקום ל-12 לוחמים כאשר באופן מקסימלי ניתן היה להכניס 16 לוחמים והחל מהדגמים בעלי צריח, מה שהקטין את המקום בכלי, יכולת אכלוס הלוחמים ירדה ל-6 לוחמים ו-8 באופן מקסימלי.

נגמ"ש ה-BTR-60 נבנה תחילה ככלי ניוד מהיר וממוגן באופן חלקי לצוותי לוחמים, הוא נבנה בצורת סירה בעלת 8 גלגלים כדי להקנות לו יכולת עבירות גבוהה בביצות ונהרות של אירופה, האות P הנוספת לשמו בכל דגמי היצור מסמלת плавающий, 'שׁוֹחֶה'. חזית הכלי משופעת והשיפוע ממשיך בחציו העליון של הכלי לכל אורכו, בעיקר לשם שיפור יעול יכולות המיגון של הפלדה הדקה יחסית ושיפור העבירות במכשולי מים.

החלוקה לשני מנועים בכלי יוצרת יתרון בכך שכשמנוע אחד חדל מלפעול, הכלי לא מושבת אלא מסוגל במהירות מוגבלת יותר להמשיך לנסוע, לעומת זאת, זמן הטיפולים בכלי בעל מערכת הינע מורכבת של שני מנועים מחוברים הוא גדול יחסית.

ה-BTR-60 שירת בצבא רוסיה בכל המערכות בו לקח חלק החל מכניסתו לשירות בסוף שנות ה-50. הכלי סופק לרוב מדינות ברית ורשה שהוסיפו ושדרגו את הכלי ברבות השנים כדי להתאים ליעודים הספציפיים שלהן. לצד מדינות הברית, נמכר הכלי החל משנות ה-60 למדינות בעלות קשרים עם ברית המועצות בעיקר באזור המזרח התיכון ואפריקה שם השתתפו דגמי הכלי בעימותים ומלחמות מקומיות.

בשרות ברית המועצות אפשר למנות את סכסוך הגבולות הסיני-סובייטי (1969), את מלחמת אפגניסטן שהתחוללה בין 1979 ל-1988, את מלחמת אבחזיה בין 1992 ל-1993 ואת מלחמת צ'צ'ניה הראשונה בין 1994 ל-1996 והשנייה בין 1999 ל-2009.

בשרות מדינות במזרח התיכון אפשר למנות את מלחמת ששת הימים, את מלחמת אירן עיראק בין 1980 ל-1988, את מלחמת המפרץ, את מלחמת אפגניסטן (2001–2014) שהתחילה ב-2001 ואת מלחמת עיראק שהתחילה ב-2003.

מלבד עימותים עיקריים אלו השתתפו דגמי ה-BTR-60 השונים במספר עימותים, מהפכות ומלחמות מקומיות נוספות באפריקה, אירופה ואסיה.

• ברית המועצות ברית המועצות: סך הכל יצרה ברית המועצות כ-25,000 כלים. בשנת 1990 עם פירוק ברית המועצות שירתו 4,191 כלים.
• רוסיה רוסיה: 17 כלים^[4] עדיין משרתים בצבא הרוסי.
• אוקראינה אוקראינה: כ-500 כלים^[5].
• איראן איראן: כ-150 כלים^[6].
• אלג'יריה אלג'יריה: כ-530 כלים ממספר דגמים נמצאים בשירות החל מ-1978, כאשר מתוכם כ-400 דגמי BTR-60PB.
• בולגריה בולגריה: כ-781 כלים^[7], כולל כ-150 דגמי BTR-60PB-MD1 (שדרוג ל-BTR-60PB).
• וייטנאם וייטנאם: כ-400 כלים משרתים כיון.
• טורקמניסטן: כ-829 כלים.
• ישראל ישראל: מספר BTR-60 נלקחו שלל בעיקר מסוריה ומצרים ושודרגו, בעיקר לנגמ"שי מרגמה.
• מצרים מצרים: כ-200 כלים^[8] נמצאים כיום בשירות.
• סוריה סוריה: כ-600 כלים מסוג BTR-60PB משרתים כיום.
• קובה קובה: כ-400 כלים נמצאים כרגע בשירות.
• רומניה רומניה: 965 כלים^[9] מסוג TAB-71 כולל דגמי חילוץ ופיקוד. 491 כלים מסוג TAB-71AR נגמ"ש מרגמה.

ברית המועצות ורוסיה

• BTR-60P: הדגם הראשוני בעל תא לוחמים פתוח כלפי מעלה (ללא גג), לדגם הזה היו מספר גרסאות ושדרוגים כגון רכב פיקוד, התאמות להרכבה של מקלעים מסוגים שונים והתאמה לצוותים המפעילים מרגמות. (1959).
  • MTR-2: דגם חילוץ וטיפול מסייע לכוחות שריון.
• BTR-60PA: שדרוג הכלי הראשוני על ידי הוספת מיגון עליון לשיפור שרידות הצוות, בגג הורכבה עמדה פתוחה יחד עם קנה למקלע 14.5 מ"מ או 7.62 מ"מ, כמו גם פתחי יציאה עליונים לצוות שבאופן טיפוסי כללו גם הם שני מקלעים, לכלי הוספה גם מערכת אב"כ. דגם זה לעיתים נקרא גם BTR-PK, כאשר האות K מסמלת את הימצאותו של גג. (1963).
  • BTR-60PA-1: שדרוג מערכת ההינע והקשר, משקל הכלי עולה מ-10.3 טון, ל-10.4 טון. (1965).
  • MTP-2: נגמ"ש חילוץ וטיפול טכני בעל מנוף ותאי אחסון, לסיוע כוחות שריון.
  • BTR-60PAI: ניסיון ראשוני בהוספת צריח. בדגם זה הוסף צריח BPU-1, בדומה ל-BRDM-2 בעל מקלע כבד 14.5 מ"מ. מספר חברי הצוות עולה מנהג ומפקד לשלושה, נהג מפקד ומקלען. לדגם שני פתחים לצוות לפני הצריח ושני פתחים לתא הלוחמים. (1965).
• BTR-60PB: הדגם הנפוץ והמוכר יותר של הכלי. לדגם צריח BPU-1 בעל בתוכו מותקן מקלע כבד 14.5 (KPVT) ומקלע מקביל 7.62 (PKT) שהופעלו על ידי מקלען בעמדת הצריח מאחורי הנהג והמפקד, יחד עם שיפור זה נוספו פתח יציאה ללוחמים לצד שמאל של הכלי כדי למנוע מהלוחמים יציאה מלמעלה בלבד. לכלי מערכת אב"כ משופרת, אנטנה בצד ימין באחורי הכלי ומיגון מעט משופר. לאורך שנות שירותו שודרג מספר פעמים לסטנדרטים של כלים מתקדמים יותר. (1966).
  • BTR-60PZ: דגם בעל צריח בדומה לצריח של ה-BTR-70 בנוסף לפריסקופ על גג תא הלוחמים. (1972).
  • BTR-60PBK: דגם פיקוד (K מייצג פיקוד) המבוסס על דגם הכלי המותאם לפיקוד, הדגם יועד לפיקוד ברמה הפלוגתית וכלל מערכת קשר רחבה עם ארבע אנטנות. (1975).
  • BTR-60PU ידוע גם בתור BTR-60R-145BM ובעל הכינוי "צ'יקה" (Chaika), דגם פיקוד ללא צריח, בעל 5 מכשירי קשר, אנטנה מתקפלת מסוג AZI, מערכת טלפון שדה, גנרטור ואמצעי אופקיטה משודרגים. כל לזהות דגם זה על ידי אנטנה שמקיפה כמעט את כל החלק העליון של הכלי בצורה הדומה למעקה, המחסור בצריח ותא גנרטור חיצוני מעל הכלי.
  • BTR-60 1V18/19: שני דגמים שזכו לכינוי "Klyon" אחד ושתים. הדגמים שודרגו לכדי נגמ"שי תצפית ארטילרית לתמיכה בכוחות ארטילריה בעלי ציוד טיווח ומדידה שהותקנו בתוך צריח ללא חימוש, גנרטור פנימי, ציוד קשר רב, מחשב טיווח מסוג 1V510, מערכת בקרת ירי מסוג PUO-9M בנוסף למערכות נוספות. בדגם השני ה-Klyon-2, כלל רדיו נוסף ושימש חפ"ק לפיקוד גדוד ארטילריה.
  • BTR-60 R-145BM: דגם שדרוג ל-BTR-PB, ללא צריח ובעל חמישה מכשירי קשר, שימש כנגמ"ש קשר.
  • BTR-60PU-12: דגם ששימש כנגמ"ש פיקוד לסוללות נ"מ, (PU-punkt upravleniya) לכלי הוסר הצריח והוספו לו אנטנה טלסקופית AMU מצד ימין של קדמת הכלי, גנרטור חיצוני, ציוד ניווט מחשוב וקשר. לכלי הייתה יכולת להתמודד עם 12 מטרות בו-זמנית. (1972).
    • BTR-60PU-12M: דגם מודרניזציה של ה-PU-12, בעל יכולת חישוב של 99 מטרות במקום רק 12. (שנות ה-80).
  • BTR-60PBM: דגם מודרניזציה ל-BTR-PB שהושלם לאחר פירוק ברית המועצות. בדגם שודרג המנוע למנוע של ה-BTR-80 ובוצעו שינויים חיצוניים לכלי כמו סידור מחדש של חרכי הירי.
  • MWS: דגם בעל צריח המאכלס מערכת ירי אוטומטית מסוג OHM בעלת תותח 30 מ"מ הנשלט מפנים הכלי, כמו גם שדרוג נוסף למנוע כולל הגדלת חלל המנוע ושדרוג צינורות הפליטה.

גרמניה המזרחית

• SPW-60P: השם הניתן לדגם בגרמניה המזרחית. (SPW: Schützenpanzerwagen סימול לנגמ"ש בגרמנית).
• SPW-60PA: דגם ה-PA בגרמניה המזרחית.
  • SPW-60PA-S: דגם פיקוד.
• SPW-60PB: דגם ה-PB בגרמניה המזרחית.
  • SPW-60PB-ABS: שדרוג לדגם תצפית לכוחות ארטילריה.
  • SPW-60PB-BBS: שדרוג הדגם לדגם תצפית לכוחות נ"מ.
  • NZ(B) MSR/PR: דגם נגמ"ש קשר.
  • SPW-60PB-R: מספר דגמים המשמשים נגמ"שי קשר, הנבדלים בציוד הקשר שלהם.

בולגריה

• BTR-60PAU: דגם פיקוד לכוחות ארטילריה.
• BTR-60PB-MD: דגם מודרניזציה (MD מסמן מודרני) של הצבא הבולגרי הכולל שדרוג המנוע למנוע רובר TD-200, ארבע מדוכות עשן על הצריח, מערכת ראיית לילה, מערכת אב"כ משופרת ומערכת קשר. דגם זה לא עבר את שלב האבטיפוס.
  • BTR-60PB-MD1: שדרוג לדגם ה-MD, בו הוחלף המנוע למנוע 150 כ"ס, הותקנו 8 מדוכות עשן ושדרוגים נוספים.
  • BTR-60PB-MD2: דגם שיוצר למטרת יצוא, ידוע גם כ-BTR-60PB-MD3. בדגם זה שודרג המנוע, הוספו מדוכות נוספות ושודרגו אמצעי האופטיקה.

רומניה

• TAB-71: דגם המיוצר על ידי רומניה ברישיון רוסיה (TAB: ר"ת של נגמ"ש אמפיבי), בדגם הותקנו זוג מנועים 150 כ"ס כל אחד שלא כמו בכלי המקורי (90 כ"ס בלבד) והוספו אמצעי אופטיקה נוספים.
  • TAB-71M: מודרניזציה של הכלי, ידוע גם בתור TAB-72, בעל זוג מנועים המייצרים 130 כ"ח כל אחד וצריח מסוג שונה בעל אמצעים אופטיים משודרגים למקלען.
  • TAB-71A: סדרת דגמי קשר ופיקוד בעלי ציוד קשר ואנטנות מסוגים שונים.
  • TAB-71AR: דגם המשמש פלטפורמה למרגמה 82 מ"מ, ללא צריח ובעל פתח עליון לירי המרגמה.
  • TERA-71L: נגמ"ש חילוץ בעל מנוף וכף קדמית.

ישראל

בידי צה"ל נפלו מספר כלים בעיקר מסוריה ומצרים במהלך מלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים בה הופיע הכלי לראשונה בידי צבאות ערב אלו.
תעשיות שונות בישראל פיתחו ושידרגו דגם של ה-BTR-60PB לכדי רק"ם שהכיל מרגמה 120 מ"מ או 81 מ"מ של סולתם. בדגם זה הוסר הגג מתא הלוחמים אך נשאר הגג הקדמי מעל תא הצוות, כמו גם הוסף סולם לצד הכלי לגישה של אנשי הצוות לתוך הכלי^[10].

• מפרט הדגמים השונים כולל תמונות באתר אינטרס.
• תיאור הכלי באתר מיליטרי פקטורי.