אלבום אולפן מאת U2 | ||||||
יצא לאור | 1 באוקטובר 1984 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 7 במאי – 5 באוגוסט 1984 | |||||
מקום הקלטה | Windmill Lane Studios, Slane Castle | |||||
סוגה | רוק, פוסט פאנק | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 42:38 | |||||
חברת תקליטים | איילנד רקורדס | |||||
הפקה | בריאן אינו, דניאל לנואה | |||||
| ||||||
| ||||||
The Unforgettable Fire (האש הבלתי נשכחת) הוא אלבום האולפן הרביעי של להקת הרוק האירית U2. הוא יצא ב-1 באוקטובר 1984 בחברת איילנד רקורדס. הלהקה רצתה לשנות כיוון מאלבומם הקודם, War, ולכן הם שכרו את בריאן אינו ואת דניאל לנואה כדי שיפיקו את האלבום ויעזרו להם להתנסות עם סאונד אווירתי ואבסטרקטי יותר. השינוי היה הדרמטי ביותר של הלהקה עד לאותה התקופה.
בעקבות יציאתו של האלבום War וסיבוב ההופעות שלו, U2 פחדו שהם יהפכו לעוד להקת רוק צווחנית המנגנת בארנות ונושאת סיסמאות.[1] למרות זאת, ההצלחה של אלבום ההופעה Under a Blood Red Sky ושל סרט ההופעה Live at Red Rocks מ-1983, העניקו ל-U2 חופש אומנותי, ובפעם הראשונה גם כלכלי.[2] לאחר הופעה ב-Phoenix Park Racecourse שבדבלין באוגוסט 1983, אשר הייתה אחת ההופעות האחרונות בסיבוב ההופעות War, בונו דיבר במטפורות על כך שהלהקה תתפרק, תתאחד מחדש ותלך לכיוון שונה. במהדורה העשירית של מגזין U2, אשר יצאה בפברואר 1984, בונו רמז על שינויים רדיקלים בחומרים של הלהקה. הוא אמר שהוא לא יכול לישון בלילה בגלל המחשבות על כך ושהלהקה עוברת שינוי גדול.[3] אדם קלייטון אמר שהלהקה חיפשה משהו יותר רציני ואמנותי.[4]
הלהקה הקליטה את שלושת אלבומי האולפן הראשונים שלה עם המפיק סטיב ליליווייט, ובמקום ליצור את "הבן של War", חברי הלהקה רצו להתנסות. הם שקלו לעבוד עם ג'ימי איאובין, אך חשבו שהחומרים שלהם אירופים מדי בשביל מפיק אמריקאי. הם גם שקלו לפנות לקוני פלאנק ולרט דייוויס.[5][3][2]
U2 הציעה לבריאן אינו להפיק את האלבום, אך תחילה הוא הסתייג מכך מכיוון שהוא לא עבד לפני כן על מוזיקה בסגנון של U2.[6] לאחר שהלהקה השמיעה לו את Under a Blood Red Sky הוא התרשם[4] והציע להם שיעבוד על האלבום יחד עם דניאל לנואה.[6] אינו אמר שהוא התמקד ברעיונות ובהיבטים הקונספטואליים, בעוד שלנואה היה אחראי להיבטים הקשורים להפקה.[6] כריס בלאקוול, המנהל של איילנד רקורדס, ניסה לשכנע אותם לא לעבוד עם אינו, מכיוון שהוא חשב שבדיוק כאשר הלהקה עמדה להגיע לרמות ההצלחה הגבוהות ביותר, אינו "יקבור אותם תחת שכבה של קשקושי אוונגרד".[4] ניק סטיוארט מאליינד רקורדס אמר שבאותה תקופה הוא חשב שהם משוגעים, אך שההחלטה של חברי הלהקה למתוח את עצמם ולמצוא ממד נוסף הייתה נקודת המפנה בקריירה שלהם.[3]
השירים "Pride (In the Name of Love)", "The Unforgettable Fire", ו-"A Sort of Homecoming" חוברו בביתו של בונו במגדלי מרטלו.[4]הקלטות האלבום החלו בתחילת חודש מאי, 1983, ב-Slane Castle.[7] הלהקה והצוות גרו יחד בטירה לאורך העבודה על האלבום.[8] הם בחרו באולם הנשפים הגותי שבטירה, אשר נבנה במיוחד למוזיקה והיה בעל תקרה כפתית בגובה תשעה מטר, מה שטרם לאווירה הרגועה והניסיונית שנוצרה.[9] האווירה הייתה כל כך רגועה שיום אחד חברי הלהקה הקליטו בעירום. הגישה שלהם הייתה שבמקום להשתמש באפקטים ובהדהוד כדי ליצור את הסאונד הרגיל שבאולפן, הם יעשו את ההפך וישתמשו בהקלטה חיה כדי "לרסן את הסאונד הפרוע שלהם."[9]
U2 שכרו את חברת Effanel Music, אשר הקליטה את ההופעות שלהם בבוסטון וברד רוקס בשנה שלפני כן, על מנת להקליט את האלבום. יחד עם החברה U2 שכרו גם מכשיר הקלטה נייד בעל 24 ערוצים, אשר היה יוצא דופן באותה התקופה. הציוד ישב בספרייה של הטירה והכבלים השתרכו ממנו אל תוך אולם הנשפים הסמוך, היכן שהלהקה ניגנה.[7] הגנרטור אשר סיפק חשמל לאולפן התקלקל לעיתים קרובות, ורוב קטעי הגיטרה של דה אדג' הוקלטו כאשר המגבר היה במרפסת, מוגן על ידי פלסטיק מהגשם. אולם הנשפים התברר כגדול מדי ולכן הלהקה עברה להקליט בספרייה שהייתה קטנה יותר.[8] חברת הטלוויזיה האירית RTÉ-TV צילמה את חברי הלהקה בזמן ההקלטות עבור סרט תיעודי שנקרא The Making of The Unforgettable Fire ויצא ב-1985.[7]
על פי דה אדג', אינו התעניין יותר בחומרים הלא קונבנציונליים ופחות בשירים Pride (In the Name of Love) ו-The Unforgettable Fire. לנואה "חיפה עליו", כך שהשניים איזנו אחד את השני.[10] חלק גדול מהאלבום נערך מחדש מאוחר יותר באולפני Windmill Lane, שם הלהקה הקליטה בין ה-6 ביוני ל-5 באוגוסט.[11] באלבום זה U2 השתמשה לראשונה בסינתסייזר. המתח גבר בין הלהקה לצוות ההפקה באולפני Windmill Lane, בייחוד מכיוון שהלהקה "לא יכלה לסיים כלום".[12] 12 ימים לפני תאריך הסיום הרשמי, בונו אמר שהוא לא יכול לסיים לכתוב את המילים ולהקה עבדה 20 שעות ביום במשך השבועיים האחרונים של ההקלטות כדי לסיים את האלבום.[2] מאוחר יותר בונו אמר שהוא הרגיש ששירים כמו Bad ו-Pride (In the Name of Love) נותרו כסקיצות לא גמורות.[10]
באותה תקופה, The Unforgettable Fire נחשב לשינוי המשמעותי ביותר שעבר על U2. לאלבום יש סאונד עשיר ותזמורתי, והוא היה האלבום הראשון של U2 בעל סאונד מגובש. תחת הניהול של דניאל לנואה, התיפוף של לארי מולאן ג'וניור הפך למשוחרר, פאנקי ומעודן יותר. נגינתו של אדם קלייטון על גיטרת הבס הפכה גם היא למעודנת יותר, כך שקטעי המקצב לא התפרצו יותר אל תוך השירים, אלא זרמו בהם.[13]
השיר הפותח את האלבום, A Sort of Homecoming, מראה מיד את השינוי בסאונד של U2. כמו בשירים רבים באלבום, קצב התיפוף הצבאי של War מתחלף בנגינה מעודנת יותר, והגיטרה לא בולטת במיקס כמו ב-War.
בתקופה שלפני הקלטת האלבום בונו קרא הרבה סיפורת, שירה ופילוסופיה, אשר השפיעו על כתיבתו. הוא אמר שהוא מרגיש ש-The Unforgettable Fire הוא "אלבום יפהפה בחוסר הפוקוס שלו, מטושטש כמו ציור אימפרסיוניסטי ושונה מאוד משלטי חוצות או ססמאות בפרסומות."[14]
האלבום יצא ב-1 באוקטובר 1984. שם האלבום לקוח מתערוכה בשם "The Unforgettable Fire" אשר הציגה יצירות של ניצולים של הפלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי ביפן.[10][15] הלהקה ראתה את התערוכה בנובמבר 1983 במוזיאון The Peace Museum שבשיקגו במהלך סיבוב ההופעות של האלבום War.
הלהקה הסתובבה כמה ימים באירלנד במכונית עם אנטון קורביין וחיפשה מקומות צילום פוטנציאלים. הטירה המופיעה על עטיפת האלבום היא Moydrum Castle אשר נמצאת בעיירה את'לונה.[16]
Pride (In the Name of Love) היה הסינגל הראשון מהאלבום ויצא ב-3 בספטמבר 1984.
The Unforgettable Fire היה הסינגל השני מהאלבום ויצא ב-22 באפריל 1985.
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | [17] |
The Austin Chronicle | [18] |
שיקגו טריביון | [19] |
Encyclopedia of Popular Music | [20] |
אנטרטיינמנט ויקלי | +B[21] |
Hot Press | 12/12[22] |
Q | [23] |
רולינג סטון | [24] |
מדריך האלבומים של רולינג סטון | [25] |
וילג' ווייס | +B[26] |
כאשר האלבום יצא הוא קיבל ביקורות טובות, אך האלבום נכלל גם בספר "The Worst Rock and Roll Records of All Time" (אלבומי הרוק הגרועים ביותר בהיסטוריה) שיצא ב-1991.[27]
לאחר צאת האלבום הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בשם The Unforgettable Fire. הסיבוב החל בקרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, ב-29 באוגוסט 1984, והסתיים בקורק שבאירלנד, ב-25 ביולי 1985. הסיבוב כלל 112 הופעות.
U2 השתתפה במופע הצדקה לייב אייד באצטדיון ומבלי שבלונדון ב-13 ביולי 1985.[28] המופע נערך כדי ליצור מודעות ולאסוף תרומות לרעב באפריקה. הופעתה של U2 היא אחת מהזכורות ביותר במופע. בעת ביצוע באורך 12 דקות של השיר "Bad", בונו קפץ מהבמה וחיבק ורקד עם מעריצה. מכיוון שביצוע השיר היה ארוך הם היו צריכים לוותר על שיר אחד. אף על פי שבהתחלה הם חשבו שהם דפקו את ההופעה, היה זה למעשה רגע פריצה עבור הלהקה. בונו הראה לקהל של מילונים מרחבי העולם את החיבור האישי שלו עם הקהל. לאחר ההופעה, כל האלבומים הקודמים של U2 חזרו למצעדים. ב-1985, מגזין הרולינג סטון קרא ל-U2 "הלהקה של שנות ה-80". בכתבה נאמר ש"עבור מספר הולך וגדל של אוהבי רוק, U2 נהפכה ללהקה החשובה ביותר, אולי אפילו ללהקה היחידה החשובה."[29]
מילות השירים נכתבו על ידי בונו, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי U2.
מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | A Sort of Homecoming |
5:28 |
2. | Pride (In the Name of Love) |
3:48 |
3. | Wire |
4:19 |
4. | The Unforgettable Fire |
4:55 |
5. | Promenade |
2:35 |
6. | 4th of July |
2:12 |
7. | Bad |
6:09 |
8. | Indian Summer Sky |
4:17 |
9. | Elvis Presley and America |
6:23 |
10. | MLK |
2:31 |
משך כולל: |
42:38 |
הערות
ב-1995, האלבום עבר רימסטארינג ויצא כדיסק זהב מיוחד. משכי השירים באלבום הזה היו שונים במקצת, בעיקר "4th of July" שהופיע בגרסה מורחבת בת 2:39 דקות.
ב-1985, הלהקה הוציאה מיני-אלבום בשם "Wide Awake in America" וכלל גרסאות חיות של "Bad" ו-"A Sort of Homecoming" ושני בי-סיידים בשם "The Three Sunrises" ו-"Love Comes Tumbling".
מצעדי אלבומים
מצעד | מיקום שיא |
---|---|
מצעד האלבומים האוסטרלי | [30]1 |
מצעד האלבומים הקנדי | 5 |
מצעד האלבומים הניו זילנדי | [31]1 |
מצעד האלבומים הנורווגי | [32]6 |
מצעד האלבומים הפורטוגזי | [33]27 |
מצעד האלבומים השוודי | [34]6 |
מצעד האלבומים של הממלכה המאוחדת | [30]1 |
בילבורד 200 | [30]12 |
מצעדי סינגלים
שנה | שיר | אירלנד | קנדה | הולנד | ניו זילנד | הממלכה המאוחדת | ארצות הברית - מיינסטרים רוק | ארצות הברית - בילבורד הוט 100 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1984 | "Pride (In the Name of Love)" | [35]2 | 27 | [36]5 | [36]1 | [37]3 | [38]1 | [39]33 |
1984 | "The Unforgettable Fire" | [35]1 | — | [40]4 | [41]3 | [41]6 | — | — |
1984 | "Wire" | — | — | — | — | — | [42]31 | — |
1985 | "Bad" | — | — | — | — | — | [43]19 | — |
תעודות
אזור | תעודה | מכירות |
---|---|---|
קנדה | פלטינה משולשת | 300,000 |
צרפת | זהב | [44]100,000 |
הולנד | זהב | 50,000 |
הממלכה המאוחדת | פלטינה כפולה | 600,000 |
ארצות הברית | פלטינה משולשת | [45]3,000,000 |
U2 | ||
---|---|---|
בונו • דה אדג' • אדם קלייטון • לארי מולן ג'וניור • דיק אוונס • איבן מקורמיק | ||
אלבומי אולפן | Boy • October • War • The Unforgettable Fire • The Joshua Tree • Rattle and Hum • Achtung Baby • Zooropa • Pop • All That You Can't Leave Behind • How To Dismantle An Atomic Bomb • No Line on the Horizon • Songs of Innocence • Songs of Experience • Songs of Surrender | |
אוספים ומיני-אלבומים | Three • Wide Awake in America • Please: PopHeart Live PE • The Best of 1980-1990 • 7 • The Best of 1990-2000 • Exclusive • The Complete U2 • Live from Under the Brooklyn Bridge • U218 Singles • Wide Awake in Europe | |
אלבומי הופעות ואלבומים אחרים | Under a Blood Red Sky • Original Soundtrack 1 | |
סינגלים | "New Year's Day" • "Sunday Bloody Sunday" • "Pride (In the Name of Love)" • "With or Without You • "One" • "Beautiful Day" | |
אוספי וידאו קליפים וסרטים | U2 Live at Red Rocks: Under a Blood Red Sky • Rattle and Hum • From the Sky Down | |
סיבובי הופעות והופעות | October Tour • War Tour • The Unforgettable Fire Tour • לייב אייד • A Conspiracy of Hope • The Joshua Tree Tour • Lovetown Tour • Zoo TV Tour • PopMart Tour • Elevation Tour • Super Bowl XXXVI halftime show • Vertigo Tour • 360° • Innocence + Experience Tour • The Joshua Tree Tour 2017 • Experience + Innocence Tour • The Joshua Tree Tour 2019 |