HOT
סמליל החברה מאז ספטמבר 2018
סמליל החברה מאז ספטמבר 2018
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מוטו There's no place like HOT
מייסדים רם בלינקוב
עמית לוין (מנכ"ל מת"ב דיגיטל)
יוסי דואר (מנכ"ל תבל דיגיטל)
אלי הולצמן (מנכ"ל ערוצי זהב)
תקופת הפעילות אוקטובר 2003 – הווה (כ־20 שנה)
חברת אם קבוצת אלטיס
חברות בנות הוט מובייל, HOT CINEMA, הוט נט וNEXT TV
מיקום המטה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי קיבוץ יקום
ענפי תעשייה טלוויזיה בכבלים, אינטרנט בכבלים, טלפוניה.
מוצרים עיקריים טלוויזיה רב-ערוצית
וידאו על פי דרישה
אינטרנט וטלפוניה
שירותי סלולר
הכנסות 2.05 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 218 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח 80.0 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 2.07 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 6.17 מיליארד ש"ח (2018)[1]
יו"ר פטריס ג'יאמי
מנכ"ל טל גרנות-גולדשטיין
עובדים כ־3,000 (2021)[2][3]
 
www.hot.net.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוט – מערכות תקשורת בע"מ (ידועה בשם HOT) הוא גוף וחברת תקשורת וכבלים ישראלית, המספקת שירותי טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה. החברה נמצאת כיום בבעלות קבוצת אלטיס שבבעלות איש העסקים הישראלי פטריק דרהי. נכון למאי 2018 לשירות הטלוויזיה של החברה 781 אלף מנויים.

היסטוריה

ערכים מורחבים – טלוויזיה רב-ערוצית בישראל, טלוויזיה פיראטית

עד שנות ה-80 פעל בישראל ערוץ טלוויזיה אחד. ערוץ הטלוויזיה החוקי היחיד ששידר בישראל היה ערוץ 1 וערוץ 2 רק החל אז בשידורי ניסיון מצומצמים. השאיפה לקבל מבחר רב יותר באה לידי ביטוי ב"יער" של אנטנות על גגות הבתים בישראל, ואשר אפשרו לראות את הערוצים הירדניים: ערוץ 1 הכללי וערוץ 2 הלועזי, ואת ערוץ המזרח התיכון (METV) המשדר מקפריסין. שידורים אלו לא ריצו את השאיפה לקבל עוד, ובסוף שנות השמונים החלו לצמוח בערים השונות רשתות פיראטיות של טלוויזיה בכבלים, שהציעו שידורים של סרטים. רשתות אלו החלו כרשתות מצומצמות בגודל של מספר בתים, והגיעו בשיאן לכיסוי של שכונות שלמות. הכבלים הועברו בצורה פיראטית, בין גגות הבתים, ועם התפשטותן החלו להיות מותקנים מגברים, ובמקומות מסוימים אף שודרו מספר ערוצים. מקורות הכספים היו דמי מנוי שנגבו מהלקוחות, וכן מפרסומות ביתיות של עסקים בשכונה כגון חנויות, מכולת ומוסכים.

ניסיונות משרד התקשורת והמשטרה להילחם בתופעה לא צלחו. על כל רשת כבלים פיראטית שנותקה, קמה רשת אחרת. בשיאם כיסו הכבלים הפיראטיים כמעט כל עיר בישראל, כאשר במקומות נבחרים כגון בקריות ובחיפה נוצרה אפילו תחרות בין רשתות. וכתופעות אחרות בישראל, (למשל הרדיו הפיראטי), הוחלט שהדרך היחידה להילחם בנושא הוא מתן זיכיונות לרשתות כבלים חוקיות. כך למעשה דחפו הכבלים הפיראטיים לשינוי מפת התקשורת בישראל. כניסתן של הרשתות החוקיות, שמטה את בסיס פעולתן של הרשתות הפיראטיות, והן חדלו מלהתקיים.

בסוף שנת 1989 החלה חברת מת"ב לבצע בעיר בת ים פעילות של טלוויזיה בכבלים באופן חוקי בישראל.[4] בתחילת שנות ה-90 חולקה ישראל ל-31 אזורי זיכיון אשר הוענקו ל-6 חברות שהפיצו שידורי טלוויזיה בכבלים: "תבל – תשדורת בינלאומית לישראל", "מתב – מערכות תקשורת בכבלים", "ICS" (ששינתה בהמשך את שמה ל"עידן"), "ערוצי זהב", "גוונים" ו"כבל-נט".[5] כל אחת מהן פעלה כמונופול במספר אזורי זיכיון בארץ ונאסר על החברות לשתף פעולה זו עם זו. במקרים מסוימים, חלק מהבעלות על ספקיות מסוימות היה בידי חברות כבלים ממדינות זרות.

חלוקת הזיכיונות של הספקיות (נתונים חלקיים):

מתב: נתניה והסביבה, בת-ים, חולון, צפת, חצור הגלילית, טבריה, קריית שמונה, רמת הגולן, חיפה וחדרה*

תבל: תל אביב, גבעתיים, עמק יזרעאל, אשדוד, אשקלון, קריית מלאכי, נצרת עילית, נצרת, עפולה, מגדל העמק, יקנעם

גוונים: הקריות, השפלה (ראשון לציון, רמלה, לוד), מעלות, כרמיאל

ערוצי זהב: ירושלים, רמת גן, פתח תקווה, קריית אונו, יהוד, אור יהודה, השרון הדרומי (כפר סבא, רעננה, הוד השרון והרצליה), בית שאן, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית יואב, קריית גת, אילת ודרום הנגב

עידן: באר שבע, דימונה, ערד, ירוחם, עכו, נהריה, רחובות, נס ציונה, יבנה

*אזורי זיכיון אלו נוספו לאחר העברת כבל-נט לשליטתה של מתב ב-1991.

בפועל, שיתפו החברות פעולה לצורך רכישה משותפת של התכנים המשודרים (למעט הפקה אזורית). לצורך הרכישה הוקמה חברה משותפת אשר נקראה "ICP", וב-2003 הוחלף שמה ל-HOT Vision.[6] אחרי שנה נוספת החברה נסגרה וכל פעילותיה עברו לחברת האם, הוט.[7] ביישובי יהודה ושומרון, פעלה חברת הכבלים "כבלתק" שהפיצה את השידורים בשיתוף עסקי עם "ערוצי זהב". עם השנים, התמזגו החברות זו עם זו: חברת "כבל-נט" עברה לשליטתה של "מתב" שבהמשך שינתה את שמה ל"מתב דיגיטל", חברות "תבל" ו"גוונים" התמזגו לחברת "תבל דיגיטל", חברת "עידן" נבלעה בתוך "ערוצי זהב", ומאוחר יותר התמזגו כל חברות הכבלים ("תבל דיגיטל", "ערוצי זהב" ו"מתב דיגיטל") לחברה אחת – "הוט", שבנוסף רכשה את התשתית של חברת "כבלתק" ובכך השלימה את פריסתה הארצית.

למרות התחייבותן המקורית לספק שירותי כבלים לכל היישובים בארץ (למעט יישובים שעלות החיבור להם גדולה יותר מפי 4 מהממוצע הארצי), סירבו חברות הכבלים לספק שירותים לאזורי פריפריה רבים (למעט הערים הגדולות בה) וכן נמנעו במשך שנים רבות משדרוג תשתית השידורים משידור אנלוגי לשידור דיגיטלי (שאיכותו גבוהה יותר והוא מאפשר שירותים מתקדמים). מצב זה השתנה רק כאשר התכוננה yes לחדור לשוק. למרות הכיסוי החלקי של שוק הצרכנים, קצב החדירה של השידורים בכבלים בישראל היה מהמהירים בעולם – תוך 5 שנים התחברו לטלוויזיה בכבלים כ־70% מבתי האב בישראל.

הקמת חברת HOT אושרה לבסוף בשל העובדה כי שלוש החברות (ובמיוחד תבל) נקלעו למשבר כספי חמור בעקבות ניסיונן לחסום את חדירת yes על ידי קניית תוכניות טלוויזיה זרות במחירים מופרזים (לפי הצהרתן), ניסיון שנכשל בשל התערבות הממונה על ההגבלים העסקיים.

בשנת 2009, בארבע עסקות שונות, פטריק דרהי רכש בתוך חצי שנה מבנק לאומי, מקבוצת דלק ומהציבור 52% מהחברה תמורת כ-1.5 מיליארד שקל. שנה אחר כך הוא רכש עוד כ-20% מהחברה מידי אליעזר פישמן ונוני מוזס. לאחר מעבר החברה ממסחר הבורסה לחברה פרטית בלבד, החברה ביצעה מיקור חוץ לשירותי הטכנאים וההתקנות לחברת הקבלן תל אביב טלקום (תא"ט - T.A.T).[8]

מספר מנויי הטלוויזיה של החברה נמצא בירידה מאז כניסתן של מתחרות חדשות לשוק הטלוויזיה בישראל, ובהן סלקום tv ופרטנר tv.[9]

בפברואר 2018 החלה חברת הוט להתחיל לשווק במסגרת החבילה שלה את נטפליקס, כחלק מהסכם גלובלי של קבוצת אלטיס עם נטפליקס.[10]

בינואר 2021 נקנסה החברה בשישה מיליון ש"ח באשמת פגיעה ברפורמת השוק הסיטונאי דרך הערמת קשיים על ספקיות אינטרנט לחכור את מקטעי התשתית שלה.[11]

סמלילי החברה

בראשית ספטמבר 2018, נכנסה החברה לתהליך של מיתוג מחדש, בו שינתה את הסמליל שלה ללוגו חדש ומרובע.[12] השקת המיתוג החדש כללה שינוי גם לסמליל החברות "הוט מובייל", "הוט 017" ו"הוט נט", וכן לכל ערוצי הטלוויזיה של החברה.

שירותי הטלוויזיה

השידור האנלוגי

עם הקמתן, עמדו בפני חברות הכבלים אתגרים גדולים בנושא הקמת התשתית הטכנית. חלק מהחברות, כגון תבל, העדיפו שלא להשקיע בנושא התשתית, אלא לשכור מבזק תשתית מוכנה, לשלם דמי שכירות אך לחסוך עלויות הקמה. חלק מהחברות, כגון מת"ב וגוונים, בחרו שלא להיות תלויים, ולהניח תשתית משלהן. הדבר בוצע בפועל על ידי ניסור רצועה דקה בכבישי הערים, טמינת כבלים וכיסוי באספלט. על המדרכות הותקנו ארונות שליטה. ההשקעה הכספית בפרויקט זה הייתה גדולה מאוד, וביקורת רבה הושמעה מצד האזרחים וראשי הערים על ביצוע קלוקל והריסת תשתיות, ואף הוגשו מספר תביעות משפטיות בנושא. אך עם השנים, כחלק מהתחזוקה השוטפת של כבישי הערים, נעלמו מן הנוף התמונות של הכבישים המחורצים, ותשתית הכבלים הפכה לחלק מהתשתיות הסטנדרטיות האחרות המותקנות בערים, כגון מים חשמל וביוב.

חברות הכבלים השקיעו מראש בכבלים איכותיים והכנה לתקשורת דו כיוונית, מתוך ראייה עתידית של מפת התקשורת, אך בשנים הראשונות התקשורת הייתה חד סיטרית. עם עלייתן לשידור, השתמשו חברות הכבלים בשידור אנלוגי רגיל, כאשר ניתן היה להבחין בשתי שיטות עיקריות. השיטה של רוב החברות, כגון מת"ב, הייתה שידור "רגיל". על מנת למלא אחר דרישות רוחב הפס אשר היו דרושות לשידור כל הערוצים, בוצע שימוש בערוצי שידור שאינם מיועדים במקור לשידורי טלוויזיה, דבר הנקרא Hyper Band. באופן זה ניתן היה להעביר כמות ערוצים גדולה יותר. מכשירי הטלוויזיה אשר היו נפוצים בתחילת הדרך, לא כללו תמיכה ב-Hyper Band, ולצורך זה סיפקו חברות הכבלים ממיר, אשר איפשר קליטה של השידורים בכל מכשיר. עם הזמן, החלו להימכר מכשירי טלוויזיה אשר תמכו ב-Hyper Band והצורך בממירים פחת. חיסרון עיקרי בשיטה זו, מנקודת המבט של חברת הכבלים, הוא היכולת שהייתה לבצע חיבורים פיראטיים. ואכן דבר זה היה נפוץ, בעיקר כאשר חברות הכבלים דרשו תשלום נוסף עבור כל נקודה בבית.

בחברת תבל בחרו לשדר את השידורים בצורה מוצפנת, דבר שגרם לצורך בממירים גם עבור טלוויזיות התומכות ב-Hyper Band. אמנם דבר זה נתן לחברה הגנה טובה בפני חיבורים פיראטיים, אך גרר ביקורת מפני שחסם את האפשרות להקליט בווידאו ערוץ אחד ולראות באותו זמן ערוץ אחר, מבלי להתקין שני ממירים לצורך העניין.

עם השנים, קיבלו חברות הכבלים אישור לשדר מספר ערוצי סרטים בשיטת שלם וצפה (PPV). הדבר בוצע גם בשיטה האנלוגית, כאשר השידורים מעורבלים, ועם רכישת הסרט, הממיר פותח את הערבול ומאפשר לראות את הסרט. בכל ערוץ שודרו מספר סרטים בודד בלולאה אינסופית, והצופה שרצה לראות את הסרט, היה צריך להתאים עצמו לשעת תחילת הסרט.

ב-1999 התכוונה מת"ב לספק שירותי טירינג (מכירה של חבילות ערוצים), באמצעות המערכת האנלוגית. הדבר נתקל בהתנגדות של משרד התקשורת, שהצהיר שיאפשר טירינג רק במערכת שידור דיגיטלית, ואף זאת לאחר מתן חלון זמן שבו חברות הלוויין יוכלו להציע טירינג באופן בלעדי.

בחודש יוני 2014 הוט ניתקה באופן סופי את כל המנויים מהשידור האנלוגי.[13]

השידור הדיגיטלי

מרכז שידורים של הוט במבואות הדרומיים של חיפה

בתחילת שנת 2001 קיבלו חברות הכבלים אישור להפעיל במקביל לשידור האנלוגי, שידור דיגיטלי. ההבדל העיקרי הוא שהמידע העובר ממרכז הכבלים אל הלקוחות הוא מידע סיפרתי, המתורגם בממיר הדיגיטלי לאות טלוויזיה. השידור הדיגיטלי היה זהה בתחילת הדרך לשידור האנלוגי מבחינת התכנים, והתיימר לספק איכות משופרת. בפועל עבר השידור הדיגיטלי קשיי לידה, שכללו תמונות קפואות או מתערבלות, עד שהתשתיות התייצבו. השידור הדיגיטלי אִפשר להעביר מספר רב של ערוצים, הרבה מעבר ליכולת בשידור האנלוגי.

כפי שהוחלט על ידי המועצה לשידורי כבלים ב-13 במאי 1999, נאסר על חברות הכבלים להפעיל טירינג לתקופה של 18–27 חודשים או עד שמספר המנויים בלוויין יגיעו ל-250,000, וזאת על מנת לתת לשרותי הלוויין, שרק יצאו לדרך, יתרון כלשהו שיקל עליהם להיכנס לשוק וליצור תחרות. חברות הכבלים ניסו להילחם בגזרה על ידי הגשת עתירה לבג"ץ (בג"ץ 7852/98 ערוצי זהב ושות' נ' שרת התקשורת, פ"ד נג(5) 423 (1999)), אך העתירה נדחתה.

בספטמבר 2001, קיבלו חברות הכבלים אישור להציע חבילות טירינג, והחברות יצאו במגוון חבילות חדש. מתכונת זו סופקה רק ללקוחות השידור הדיגיטלי.

הממיר הדיגיטלי, המהווה למעשה מחשב בזעיר אנפין, איפשר להציע גם חבילות משחקים אינטראקטיביים, וערוצים נוספים שאינם מהווים ערוצי טלוויזיה, כגון ערוצי מידע שונים, וכן אפשרות לצפות בחשבונית דרך הטלוויזיה.

כמו כן, רוב הערוצים החדשים אשר נוספו עם השנים נקלטים אך ורק באמצעות השידור הדיגיטלי מאז החל לפעול ואינם מסופקים כלל ללקוחות האנלוגים, וכן הורדו מספר ערוצים מהשידור האנלוגי אך המשיכו להקלט בשידור הדיגיטלי. לקראת העשור השני של המאה ה-21, החלה HOT בתהליך מעבר לשידור דיגיטלי בלבד.[14][13]

ערוצי טלוויזיה ב-HOT

ערוצים בלעדיים בולטים

ערוצים בהפרדה גבוהה (HD)

בסוף שנת 2007 החלה HOT לספק שידורי HD במספר ערוצים. עוד לפני כן החלה עם שיווק ממירי HD, אך לאחר שלשירות נרשמו רק כ-100 מנויים ורק ערוץ אחד שידר בשיטה הזו (ערוץ HOT HD), הופסק השיווק עד ל-2007. בינואר 2009 שודרה בערוץ הוט 3 הסדרה "תמרות עשן", הסדרה הישראלית הראשונה שצולמה כולה ב-HD. בהמשך אותה שנה עלתה הסדרה "תמיד אותו חלום" שצולמה גם היא ב-HD.

הערוצים המשדרים כיום באיכות HD בהוט הם:

ערוצים זמניים

בהוט משודרים כמה ערוצים אשר זמינים באיכות HD בחברה המתחרה yes, בהם ערוץ דיסני, ערוץ ההיסטוריה ועוד.

ערוצים בהפרדת 4K

במרץ 2018 חברת HOT השיקה את ממיר Fiber4k שמצטרף לממירי ה-FiberBOX ו-mini FiberBOX. לממיר זה מובנה שירותי Netflix ו-YouTube ו-Amazon Prime Video בנוסף הממיר גם משמש כמודם ראשי בבית ומאפשר גלישה של עד 200 מגה ומפיץ רשת אינטרנט וטלפון ביתית וגם רשת אינטרנט אלחוטית דרך ממיר ה-FiberBOX mini לחדרי הבית. בספטמבר 2019 הממיר קיבל עדכון גרסה חדש ומאפשר גלישה של עד 500 מגה אינטרנט.

הערוצים המשודרים כיום באיכות 4K בהוט:

ערוצים בעבר

שירותי וידאו לפי דרישה

בעבר נכלל בנפרד שירות "HOT VOD HD", שירות ייעודי לתוכן המשודר ב-HD באפיק 501. תכנים באיכות HD מפוזרים בקטגוריות השייכות אליהם ותכנים הקיימים באיכות HD זמינים באיכות זו בלבד בממירים התומכים.

טלפוניה ואינטרנט

חברת HOT מורכבת משתי חברות: HOT מערכות תקשורת, המפעילה את הטלוויזיה בכבלים על שלל שירותיה, ו-HOT טלקום המפעילה את הטלפון הקווי ותשתית האינטרנט על גבי הכבלים. "HOT טלקום" הוקמה ב-2003 עם מיזוג חברות הכבלים והחלה לספק תשתית אינטרנט בכבלים. בסוף שנת 2013 חברה הגיעה לכ-744 אלף מנויים לתשתית האינטרנט. ב-2005 קיבלה החברה רישיון להפעיל שירותי טלפוניה קווית פנים-ארצית בקידומת 077, ונכון לסוף שנת 2013 יש לחברה 676 אלף מנויי טלפון. באוקטובר 2009 השיקה החברה, לראשונה בישראל, שירות אינטרנט מהיר במהירות ‎100 Mbps תחת שם המותג "HOT UFI".

עד לשנת 2020 לא השלימה הוט טלקום חיבור ל-220 יישובים בישראל. משרד התקשורת המליץ לחייב את החברה לספק באופן מיידי את השירותים באמצעות תשתית סלולרית, תוך מתן קצב של 30 מס"ש, וקצב של 100 מס"ש לאחר מכרז התדרים של דור 5.[16]

בספטמבר 2020 הוסכם על הצטרפות חברת HOT למיזם Unlimited לפריסת רשת סיבים אופטיים, בהשקעה של 170 מיליון ש"ח, כך ש-30% ממנו יישארו בבעלות חברת החשמל, ו-70% הנותרים יהיו בבעלות שווה של קרן תשתיות ישראל, סלקום ו-HOT.[17] ב-3 במרץ 2021 החברה הכריזה על השקת מיזם סיבים אופטיים משלה.[18]

הוט נט

ערך מורחב – הוט נט
לוגו ספקית האינטרנט Hot net

הוט נט (HOTnet) היא ספקית אינטרנט ישראלית שבסיסה בנוף הגליל. חברת הוט נט שירותי אינטרנט בע"מ היא חלק מקבוצת HOT ונמצאת בבעלות הוט מערכות תקשורת בע"מ. החברה קיבלה רישיון למתן שירותי גישה לאינטרנט בדצמבר 2010. קודם לכן, בתחילת שנות ה-2000, חברת מתב הקימה את ספקית האינטרנט "נון סטופ", במטרה להיות הראשונה שמפעילה שירותי אינטרנט מהיר בפס רחב, אך העיכוב בקבלת הרישיון להפעלת השירות השאיר אותה מאחורי הספקיות הפעילות. לאחר שנכשל ניסיון מיזוג החברה עם נטוויז'ן, היא פשטה את הרגל ב-2001.

שירות

ביוני 2014 החליטה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לקנוס את חברת HOT בסך 1.3 מיליון ש"ח עקב זמני המתנה ארוכים מהסביר במוקדי השירות שלה.[19] בדצמבר 2014 HOT נקנסה שוב בסך 1.6 מיליון ש"ח.[20]

יחסי עבודה

עד שנת 2013 היו עובדי הוט בלתי מאוגדים לאחר שניסיונות של טכנאים להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית וההסתדרות הכללית כשלו מאחר שבית הדין לעבודה קבע כי אינם יכולים להתאגד בנפרד משאר העובדים.[21] בשנת 2013 החל ארגון כח לעובדים לאגד את עובדי הוט ובפרט את עובדי מוקדי השירות שהם רוב המועסקים בחברה. בתגובה העבירה החברה עובדים בבאר שבע ובחיפה מההעסקה ישירה לחברות קבלניות. ביוני 2013 הודיעה כח לעובדים כי הגיע ליציגות בעקבות החתמת 1,200 עובדים על טופסי התפקדות לארגון והכריז על סכסוך עבודה,[22] אך ניסיון התאגדות זה כשל. בשנת 2014 התאגדו באופן רשמי עובדי הוט במסגרת ההסתדרות הלאומית[23] וכשנתיים לאחר מכן נחתם הסכם קיבוצי בין החברה לעובדים.[24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא HOT בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 הוט מערכות תקשורת בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ דוח תקופתי ושנתי לשנת 2015 באתר מאי"ה.
  3. ^ דירוג קבוצות התקשורת 2021: מי הקבוצה המכניסה ביותר בישראל?, באתר אייס, 18 במאי 2022
  4. ^ טל שחף, הסטוריה תקשורתית בבת ים: שידור חוקי ראשון בכבלים, מעריב, 9 בנובמבר 1989
  5. ^ דן כספי ויחיאל לימור, טלוויזיה בכבלים, בציטוט מהספר "המתווכים" - אמצעי התקשורת בישראל 1948–1990, עמ' 127–131 הוצאת עם עובד, באתר עמלנט
  6. ^ אביבה קרול, ‏ICP מחליפה את שמה ל-Hot Vision, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
  7. ^ רוני רחמני, הסתיים עידן ICP: חברת HOT Vision חדלה מלהתקיים וכל פעילותיה הועברו ל-HOT(הקישור אינו פעיל, 24.3.2019)
  8. ^ אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, הכירו את תל אביב טלקום: חברת השירותים הסודית של HOT, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2014
  9. ^ אביב גוטר ואלי שמעוני, HOT מאבדת מנויי טלוויזיה אך מתחזקת בסלולר ובאינטרנט, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2017
  10. ^ אביב גוטר, לאחר עיכוב של כמה חודשים: נטפליקס תגיע ל-HOT בפברואר, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2017
  11. ^ אתר למנויים בלבד אסא ששון, רפאלה גויכמן, קנס חריג של 6 מיליון שקל על הוט: סיכלה רפורמה תחרותית, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2021
  12. ^ מירב קריסטל, מיתוג מחדש: HOT החליפה את הלוגו, באתר ynet, 3 בספטמבר 2018
  13. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, HOT מנתקת את השירות האנלוגי: "התבאסתי, תיכננתי לראות את חצי הגמר", באתר TheMarker‏, 9 ביולי 2014
  14. ^ אמיתי זיו, HOT תסגור השירות האנלוגי - מאות אלפים ינותקו מכבלים פיראטיים, באתר TheMarker‏, 8 באוקטובר 2012
  15. ^ MTV Base נחסם לצפייה בישראל, באתר ynet, 17 במרץ 2008
  16. ^ פרישה אוניברסלית - חיבור לשירותי הוט טלקום ביישובים נעדרי תשתית, 26.05.2020, באתר משרד התקשורת
  17. ^ גד פרץ, ‏מצטרפת לסלקום ולקרן תש"י: הוט תשקיע 170 מיליון שקל במיזם הסיבים האופטיים, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2020
  18. ^ ינון בן שושן, מהירות של עד 1000 מגה: הוט משיקה את רשת הסיבים האופטיים, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2021
  19. ^ אפרת אהרוני וגד פרץ, ‏הוט נקנסה ב-1.3 מ' ש' על המתנה ארוכה במוקד השירות, באתר גלובס, 25 ביוני 2014
  20. ^ אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, HOT נתנה ללקוח לחכות שעה על הקו – ותשלם את הקנס הגבוה בתולדותיה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2014
  21. ^ מיקי פלד, עובדי HOT מחדשים הפעילות להקמת ועד, באתר כלכליסט, 25 במאי 2013
  22. ^ שי ניב, ‏כוח לעובדים הכריז: הפכנו לארגון היציג של עובדי הוט, באתר גלובס, 2 ביוני 2013
  23. ^ אתר למנויים בלבד חיים ביאור, לאחר כמה ניסיונות כושלים: עובדי HOT התארגנו בהסתדרות הלאומית, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2014
  24. ^ אלירן מלכי, חברת HOT חתמה על הסכם קיבוצי עם העובדים, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2016