1000 | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מאות: | המאה ה-9 • המאה ה-10 • המאה ה-11 | |||||||||||||
עשורים: | 990-999 • 1000-1009 • 1010-1019 | |||||||||||||
שנים: | < • 998 • 999 • 1000 • 1001 • 1002 • > | |||||||||||||
1000 בלוחות שנה שונים | ||||||||||||||
|
שנת 1000 היא השנה ה-100 במאה ה-10. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.
כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.
שנת 1000 הייתה השנה האחרונה במאה ה-10, כמו גם השנה האחרונה באלף הראשון. בניגוד לחישובי הקיצין לקראת סיום המילניום השני, טיעונים כאלה כמעט ולא הופיעו עם סיום המילניום הראשון, מכיוון שמרבית האוכלוסין לא ספרו את השנים על-פי ספירת הנוצרים, אלא על-פי שנות מלוכה מקומיות, ולפיכך טיעונים אסכטולוגיים היו מוגבלים בעיקר לחוגים של נזירים בצרפת.
שנת 1000 גם מסמלת את המעבר בין ראשית ימי הביניים לשיא ימי הביניים. במערב אירופה מתחילים להופיע מחדש בשנה זו לערך מאפיינים של ערים ימי ביינימיות, של שכבת סוחרים, הקמת האוניברסיטאות הראשונות, עיסוק מחדש במשפט הרומי, ועוד. מוסד האפיפיורות נותר תחת פיקוחו של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
בניגוד למערב אירופה, במזרח אירופה הייתה האימפריה הביזנטית בשיאה. בעוד שבערים כמו רומא או פריז גרו בין 20,000 ל-35,000 איש, בקונסטנטינופול התגוררו כ-300,000. גם בית אומיה בעולם האסלאמי (כולל ספרד) וגם שושלת סונג בסין שגשגו באותה תקופה.
אוכלוסיית העולם: 310,000,000 איש.
ללא תאריך מדויק:
ללא תאריך מדויק:
ללא תאריך מדויק:
►► | 1000 | ◄◄ |
ד'תש"ס - ד'תשס"א |
להלן לוח שנה יוליאני – עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:
22 יג |
= יום בין־לאומי | 21 יד |
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת | 24 טו |
= יום טוב / שבתון בלוח העברי | 25 טז |
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי | 11 ב |
= יום זיכרון או צום בלוח העברי |
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים) |
שנים ומאות שנים | |
---|---|
|