id Software LLC
נתונים כלליים
סוג חברת פיתוח משחקי מחשב
מייסדים ג'ון קארמק
אדריאן קארמק
ג'ון רומרו
טום הול
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
חברת אם זנימקס מדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ריצ'רדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ארצות הבריתארצות הברית ריצ'רדסון, טקסס, ארצות הברית
בעלות עצמאית (1991-2009)
ZeniMax Media ‏(2009-הווה)
ענפי תעשייה משחקי מחשב
מוצרים עיקריים סדרת Wolfenstein
סדרת דום
סדרת Quake
עובדים 200+ (נכון ל-2011)
 
www.idsoftware.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

id Software (קרי: אִיד) היא חברת פיתוח משחקי מחשב אמריקנית מריצ'רדסון שבטקסס. החברה, שהוקמה בידי 4 פורשים מחברת Softdisk אשר הפיצה עיתון אלקטרוני - ג'ון קארמק, ג'ון רומרו, טום הול ואדריאן קארמק - אחראית לכמה מפריצות הדרך החשובות ביותר בתעשיית משחקי הווידאו, ובפרט ז'אנר משחקי היריות בגוף ראשון בתלת-ממד, בהם הטירה הנאצית, DOOM, Quake ועוד.

היסטוריה

ג'ון קארמק, יליד 1970 שעבד אז בחברת הפיתוח SoftDisk, פגש בתחילת שנות ה-90 את ג'ון רומרו ואדריאן קארמק. לאחר זמן קצר החליטו ליצור השלושה, אחרי העבודה, את משחק המחשב הראשון שלהם בשם "Gamers Edge". לאחר הצלחת המשחק, נציג מחברת Apogee Software (לימים 3D Realms) יצר עמם קשר, והציע להם לפתח משחקים ש-Apogee תפיץ, אולם ב-SoftDisk עלו על העניין, מה שהוביל לפיטוריהם של קארמק והשאר. ב-1 בפברואר 1991, הקים קארמק יחד עם רומרו, הול ואדריאן קארמק את id, ובאותה שנה שוחרר המשחק הראשון מבית היוצר שלהם והוא Commander Keen[1]. קארמק פיתח שיטה מיוחדת להצגת גרפיקת דו מימד בגלילת צד על המחשב האישי, מה שהפך לפריצת דרך. החברה שהתמחתה בשחרור גרסאות Shareware למשחקיה, שחררה את הכותרים מצליחים הראשונים שלה דוגמת הטירה הנאצית וDOOM דרך Apogee Sofware באמצעות הזמנת המשחקים בדואר אלקטרוני, ורק מאוחר יותר התחילה לשחרר משחקים בצורה המסורתית שכללה קופסה עם דיסק ההתקנה של המשחק, דרך חברות הפצה אחרות דוגמת Activision, ועם הגדילה בפופולריות של פלטפורמת ההפצה הדיגיטלית סטים משחקי איד עברו גם לשם[2].

ב-24 ביוני 2009, נרכשה החברה על ידי תאגיד המדיה "זנימקס", שבין היתר רכש חברות נוספות בתחום פיתוח משחקי מחשב כגון Bethesda Game Studios. "זנימקס" עצמה נרכשה על ידי חברת "מיקרוסופט" בספטמבר 2020, תמורת 7.5 מיליארד דולר[3].

ביוני 2013, הודיע המנכ"ל טוד הולנסהד כי יפרוש לאחר 17 שנות עבודה. בסוף 2013 הודיע קארמק כי הוא פורש לחלוטין מהחברה ומתמסר לעבודה על Oculus Rift, משקפי מציאות מדומה שעל פיתוחם הוא והחברה החדשה בהנהלתו Oculus VR עבדו עליהם גם קודם לכן.

מקור השם

שם החברה, id באותיות קטנות, מבוטא "אִיד". השם המקורי של קבוצת המפתחים בתחילת שנות התשעים, Ideas from the Deep (רעיונות ממעמקים), קוצר במקור ל-id כראשי תיבות של המונח "in demand" (בביקוש). הקבוצה חשבה שהפירוש "עלוב", אך לאחר שהוזכרה תורת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, לפיה האיד הוא מרכז ה"יצרים הטבעיים" של הנפש, המפתחים אימצו את השם ואיתו הפירוש הפרוידיאני[4].

אנשי מפתח

אנשי מפתח בעבר

אנשים מעברה של id שלפי הספר "Masters of Doom" (שעסק בחברה) היו מעורבים בהצלחת החברה:

אנשי מפתח נוספים בתולדות החברה (מסודרים לפי סדר כרונולוגי):

משחקים

ממשיך את ההצלחה של קומנדר קין, Wolfenstein 3D (תורגם לעברית כ "הטירה הנאצית"), המשחק הבא שלהם, כבר שינה את תחום משחקי המחשב מן הקצה. המשחק שוחרר ב-1992, כשקארמק היה רק בן 22, ולמעשה יצר ז'אנר חדש והוא משחקי היריות בגוף ראשון בתלת מימד. כבר לאחר השחרור, קארמק שהוא גם המפתח הראשי בחברה, התחיל לעבוד על מנוע משחק חדש שישרת את הכותר הבא שלו, DOOM. המשחק ששוחרר ב-1993 ועסק בפלישת שדים מהגיהנום, כמו גם המשכו שיצא שנה לאחר מכן, הפכו את למעצמת משחקים מצליחה אך עם זאת עמדו במרכז מחלוקת על השימוש באלימות גרפית במשחקי מחשב בעקבות מספר אירועים אלימים ביותר בארצות הברית ובעולם ובהם הטבח בתיכון קולומביין. כבר לאחר שחרור דום 2, התחילו לעבוד בחברה על המשחק Quake שפותח באמצעות המנוע Quake engine, מנוע גרפי מתקדם, שבמקום השימוש בספרייטים כדי ליצור את הסביבה והמודלים התלת־ממדיים, נעשה שימוש בפוליגונים שמאפשרים מראה הרבה יותר ריאליסטי ולראשונה גם בהאצת גרפיקה מבוססת חומרה בעזרת הספרייה הגרפית OpenGL. המנוע, שהיה הראשון ששוחרר כקוד פתוח, זכה למודיפיקציות רבות כגון GoldSrc והמשיך להוות בסיס מסוים למשחקים הבאים של החברה: Quake 2, שיצא ב-1997 ומבוסס על מנוע id Tech 2 שהוא שיפור טכני ל-Quake engine; משחק הרשת Quake 3: Arena, אחד ממשחקי הרשת המצליחים ביותר; והמשחק Return to Castle Wolfenstein, שגם הוא וגם Quake 3 מבוססים על המנוע id Tech 3, מנוע שגלגוליו הרבים מובילים אותנו אל סדרות Call Of Duty,‏ Medal of Honor ועוד.

כמו כן, השתתפו id בפיתוחם של סדרות המשחקים Heretic ו-HeXen, סדרות משחקים בעלות אותה עלילה בדיונית שגם השתמשו באותם מנועים כמו דום ו-Quake 1 ו-2, שפותחו על ידי Raven Software.

ב-2004 יצא המשחק השלישי בסדרת דום, דום 3 שהיווה רימייק בעל עלילה מפותחת יותר ומבוססת אימה למשחק הראשון, והשתמש במנוע id Tech 4. במנוע השתמשו גם מספר משחקים נוספים, הן של id והן מבית היוצר של חברות אחרות לגמרי כמו Prey ו-Brink.

ב-2011 הושק המנוע, id Tech 5, ביחד עם המשחק Rage.

ב-2016 הושק המנוע החדש של החברה, id Tech 6 ביחד עם המשחק "דום".

עד יציאת המנוע id Tech 5, כל מנועי המשחק שפותחו על ידי החברה יצאו כתוכנה חופשית לרשות הציבור תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו, וזאת עקב מדיניות החברה אשר התבססה בזמנה על יחסו האוהד של קארמק לרעיון הקוד הפתוח. קארמק התכוון להוציא גם את id Tech 5 כתוכנה חופשית, אך התפטרותו ב-2013 מהנהלת החברה הובילה לנטישת הרעיון ומאז מנועי המשחק החדשים יותר של החברה לא מופצים עוד כתוכנה חופשית.

id הייתה בין החלוצות לפיתוח משחקים עבור לינוקס, וכותרים רבים של החברה הופצו, בין בדרך רשמית ובין בדרך לא רשמית, גם עבור לינוקס. רעיון זה בא מאישים כגון דייב ד. טיילור, דייוויד קירש וטימותי בסט, שעסקו גם בעצמם בהעברת כותרים תוצרת החברה ללינוקס, וכן מתמיכתם של בכירי id בראשם קארמק. עם זאת, קארמק הכריז כי לא תשוחרר גרסת לינוקס עבור המשחק Rage.

משחקי החברה

סדרת Wolfenstein

בשנת 2010 חברת האם ZeniMax העבירה את הזכויות על הזיכיון לסטודיו שוודי בשם MachineGames, שפיתחה את שני משחקי ההמשך בסדרה: Wolfenstein: The New Order ו-Wolfenstein 2: The New Colossus, אשר מתרחשים במציאות אלטרנטיבית של שנות ה-60 של המאה ה-20 בה גרמניה הנאצית ניצחה במלחמת העולם השנייה.

סדרת דום

ערך מורחב – דום (זיכיון)
חבילה בשם "דום האולטימטיבי" שוחררה באותה שנה שכוללת את שני המשחקים הראשונים בנוסף לפרק בונוס ושלבים נוספים

סדרת הרטיק

סדרת Quake

סדרת Rage

משחקים אשר אינם קשורים לסדרות אחרות

מחלוקות סביב משחקי החברה

Wolfenstein

כיוון שהמשחק Wolfenstein 3D מכיל סממנים נאציים, כגון צלבי קרס ואת המנון המפלגה הנאצית - שיר הורסט וסל, המשחק נאסר להפצה ומכירה בגרמניה על פי החוק שאוסר על הצגת סמלים נאציים והפצתם[7]. כמו כן, ניתן לראות גם במשחק סממנים של עינויים, כמו כלובים רבים המכילים בתוכם שלדים. בנוסף, גופות רבות של הקורבנות קיימות בחדרים שונים[15].

המשחק השני בסדרה, return to castle wolfenstein משנת 2003, הוגדר על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית בתור משחק אנטישמי ביותר כיוון שבמצב הרשת היה אפשר לשחק את הנאצים[16].

עד 2019, שאר משחקי הסדרה, החל מWolfenstein 2009 והלאה, לא היו זמינים בחנות הסטים עבור השחקן הישראלי, אך היה ניתן להשיג עותקים פיזיים שלהם בחנויות משחקים לקונסולות השונות. החל משנה זו סטים הסירה את ההגבלה ועכשיו ניתן לקנות את משחקי הסדרה בישראל. אולם הכותר האחרון בסדרה, Wolfenstein: Youngblood, לא זמין גם הוא.

דום

המשחק נחשב שנוי במחלוקת מאז יציאתו לשוק, בשל האלימות הגרפית והשטניזם המוצגים בו. גורמים שונים, בהם אנשי דת ופוליטיקאים הביעו דאגה מכך שהאנימציה התלת־ממדית, שנחשבה בתקופת הופעתו של המשחק חדשנית, תשמש סימולטור הריגה, ותעודד אנשים לבצע מעשי אלימות. לאחר הטבח בתיכון קולומביין בשנת 1999, צצו שמועות כי מבצעי הטבח נהגו לשחק במשחק ואף נטען שהשניים עיצבו שלבים במשחק המזכירים את בית הספר בו למדו כדי להתאמן לקראת הטבח[17]. אמנם אף אחד מהם לא עיצב שלבים המזכירים את בית הספר, אבל בבעלותו של אריק האריס היה אתר אינטרנט שיועד במקור לפרסום שלבים עבור המשחק, באותו סגנון מדע בדיוני-אימה שאפיין את המשחק המקורי. מאוחר יותר הפך האתר למעין בלוג, שכלל בדיחות וקטעי עיתונות קצרים הנוגעים למחשבותיו על הורים, בית ספר וחברים, הוראות לביצוע מעשי קונדס, הוראות להכנת מטען חבלה ויומנים שתיארו את מעשיו עם חברו ומאוחר יותר שותפו לטבח, דילן קלבולד. לאחר הטבח, השלבים שהאריס עיצב נודעו בשם "Harris Levels" ועד עצם היום הזה חלקם מופצים ברשת[18].

דום הנצחי

ערך מורחב – דום הנצחי#שערוריית הפסקול

שערורייה נוספת אליה נקלעה החברה ב-2020, הקשורה אף היא לאחד ממשחקי סדרת "דום", הייתה שערוריית פסקול המשחק "דום הנצחי" שיצא במרץ אותה השנה. חשיפת הפרשה פגעה קשות במוניטין החברה בקרב הגיימרים, הובילה לקרע בין מיק גורדון, המלחין שעבד על פסקול המשחק, לבין החברה, ועוררה דיון ער בנושא היחסים בין חברות פיתוח משחקי מחשב לבין מוזיקאים שעסוקים בהלחנת פסקול המשחק ואינם עובדים בהכרח במסגרת החברה המפתחת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Id Software בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ איתמר שאלתיאל, גיק בשבוע: ג'ון קארמק, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2008}
    אליאב סלומון, איפה הם היום: ג'ון קארמק, באתר nana10
  2. ^ סיפורי הצלחה בעסקים, באתר גלובס, 7 באפריל 1998
  3. ^ אתר למנויים בלבד שגיא כהן, רכישת זנימקס ב-7.5 מיליארד דולר: מיקרוסופט רוצה להיות הנטפליקס של המשחקים, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2020
    אופיר דור, ‏עסקת ענק בשוק הגיימינג: מיקרוסופט רוכשת ב-7.5 מיליארד דולר את בת'סדה, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2020
  4. ^ דיוויד קושנר, Masters of Doom: How Two Guys Created an Empire and Transformed Pop Culture, ארצות הברית: Random House, 2003, ISBN 9780812972153
  5. ^ ‘Doom’ game creator buys Heritage resort, The Irish Times (באנגלית)
  6. ^ אתר למנויים בלבד נועה ליברמן-פלשקס, גם הטירה הנאצית בפנים: סדרות המשחקים הארוכות ביותר בהיסטוריה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2020
  7. ^ 1 2 עודד ירון, 20 שנה לוולפנשטיין 3D: המשחק עולה לרשת בחינם, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  8. ^ עכבר העיר, זיכרון 2.0: השואה כמובילה תרבותית, באתר הארץ, 18 באפריל 2012
  9. ^ שחר סמוחה, משחק האימה הגדול מכולם, באתר הארץ, 28 במאי 2002
  10. ^ מישל מריוט, הניו יורק טיימס, האיש שמאחורי דום 3 מדבר, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2004
  11. ^ אתר למנויים בלבד אביב מזרחי, Doom 2016: הגיהנום מזמן לא היה כל כך כיפי, באתר הארץ, 6 ביוני 2016
  12. ^ אתר למנויים בלבד נועה ליברמן-פלשקס, חגיגות 25 שנים ל-"Quake", המשחק שגרם לרעידת אדמה בעולם הגיימינג, באתר הארץ, 22 ביוני 2021
  13. ^ אילן גלר, העתיד כבר כאן: הדור החדש של משחקי המחשב, באתר TheMarker‏, 12 במאי 2006
  14. ^ יובל בירב, ‏תקווה למשחקי המחשב, באתר גלובס, 3 במרץ 2009
  15. ^ שחר סמוחה, חסל נאצי, קבל דולר, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2003
  16. ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית, Contemporary Global anti-Semitism: a report provided to the United States Congress
  17. ^ שחר סמוחה, רצח בבית הספר - המשחק, באתר הארץ, 23 ביולי 2001
  18. ^ אתר למנויים בלבד עודד ירון, משחק הטבח שמעורר את השדים של עולם המשחקים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2014